קוקר ספניאל אמריקאי

תקן הגזע
לחצו באיזורים שונים של הכלב ותגיעו למקום המתאים בתקן
ראש, גוף, זנב, גפיים, פרווה וצבעים

american_cocker_17a

 

 

 

 

 

 

 

קוקר ספניאל אמריקאי – תרגום תקן הגזע

לתקן המקורי באנגלית היכנסו לקישור הבא באתר ה- FCI
F.C.I

קוקר ספניאל אמריקאי

תקן הגזע
תרגום מאנגלית: יוחאי ברק, ינואר 2002
יעוץ מקצועי ועזרה בתרגום ובעריכת התקן – יעקב ויינר
מקור הגזע: ארה”ב
תאריך פרסום התקן הקובע: 17.05.93
יעוד: כלב לוויה, כלב ציד
מיון: קב’ 8 כלבי רטריבר, כלבי הברחה, כלבי מים, תת קב’ 2 – כלבי הברחה ללא מבחן עבודה

הופעה כללית:
הקוקר ספניאל האמריקאי הינו הקטן מבין כלבי קב’ הספורט. גופו חסון, קומפקטי וראשו מעוצב ומעודן. גופו מאוזן ובגודל אידיאלי. בעמידתו, כתפיו חזקות, רגליו הקדמיות ישרות וקו הגב משופע קלות, לכיוון אחוריים חזקות שריריות ומכופפות כמעה. לכלב יכולת תנועה מהירה וסיבולת גבוהה. מעל לכל על כלב להיות חפשי ושמח, איתן ומאוזן בגופו ובתנועתו יראה דחף טבעי לעבודה. כלב מאוזן בכל חלקיו עדיף ורצוי מכלב בעל תכונות מעולות מחד ואחרות חלשות מאידך. מידות חשובות:
אורך הכלב, מעצם החזה ועד לחלק האחורי של הירך, מעט גדול יותר מגובהו, כפי שנמדד מהקרקע, אל הנקודה הגבוהה ביותר של הכתף. על הגוף להיות בעל אורך מספק ע”מ לאפשר תנועה חופשית. הכלב לעולם אינו נראה ארוך ונמוך.
התנהגות וטמפרמנט:
בעל טמפרמנט יציב ללא סימני חשש.
ראש:
עליו להיות פרופורציונלי מאד ובאיזון ראוי לשאר הגוף. ההבעה אינטליגנטית, עירנית, רכה ומתחננת.
איזור גולגולתי: גולגולת:
עגולה אך לא באופן מוגזם וללא נטייה להיותך שטוחה. גבות מוגדרות היטב. מבנה העצם, מתחת לעיניים, מעוצב היטב.
סף מצח: מודגש.
איזור חזיתי: אף: בגודל מספק ומאוזן לזרבובית ולכל החלק הקדמי. נחיריים מפותחים כיאה לכלב ספורטיבי. האף שחור בכלב שחור, שחור – טן ושחור לבן. בכלבים בעלי צבע אחר הוא עשוי להיות חום, כבד או שחור, עדיפות לגוונים כהים. צבע האף מותאם לצבע מסגרת העיניים.
זרבובית: רחבה ועמוקה. כדי להיות באיזון נכון על אורכה, מסף המצח לקצה האף, להיות מחצית מאורך הגולגולת, מסף המצח ועד לבסיס הגולגולת.
שפתיים: שפה עליונה מלאה ובעומק נכון כדי לכסות את הלסת התחתונה.
לסתות ושיניים: הלסתות שוות ומותאמות זו לזו. השיניים חזקות ואיתנות, לא קטנות מדי, מנשך מספרים.
לחיים: לא מודגשות.
עיניים: כדורי העיניים עגולים, מלאים ומתבוננים הישר לפנים. צורת העפעפיים נותנת לעין צורה מעט שקדית. אין העין חלשה או בולטת. צבע הקשתית הוא חום כהה ובאופן כללי יש עדיפות לגוונים הכהים יותר.
אוזניים: ארוכות, דמויות אונה, מרקם העור איכותי. מנוצות היטב, ממוקמות לא יותר גבוה מקו, החלק התחתון, של העין.
צוואר: 
הצוואר ארוך דיו כדי לאפשר לכלב להגיע ובנוחות, עם אפו, לקרקע. הצוואר שרירי ויבש. הוא מתרומם בחוזקה מהכתפיים וממקבל צורה קשתית קלה בעודו מתמזג עם הראש.
גוף:
קו עליון: משופע קלות לכיוון אחוריים שריריות.
גב: חזק הזורם כשהוא משופע באופן קל ואחיד מטה, מכיוון הכתפיים אל הזנב הקצוץ שבהמשכו.
חזה: עמוק, הנקודה התחתונה שלו אינה גבוהה מהמרפק, החזית רחבה מספיק כדי ליצור נפח ראוי ללב ולריאות, ואולם לא רחבה מדי כדי לא להפריע לתנועה הישרה של הרגליים הקדמיות. הצלעות עמוקות ומקושתות היטב.
זנב:
זנב מקוצץ, ממוקם ונישא בקו אחד עם הקו העליון של הגב או מעט מעלה. לעולם אין הזנב נישא בקו ניצב לקרקע, כמו הטרייר ולעולם לא נמוך, כמאפיין פחדנות. כשהכלב בתנועה, תנועת הזנב שמחה.
גפיים
חלק קדמי: רגליים קדמיות מקבילות, ישרות בעלות עצם חזקה, שריריות וממוקמות קרוב לגוף והיטב מתת לכתף.
כתפיים: משוכות היטב לאחור ויוצרות, עם הזרוע, זווית של 90 מעלות לערך. מבנה זה מאפשר לכלב להניע את רגליו הקדמיות בחופשיות ובשליחה טובה. הכתפיים מעוצבות היטב, מעודנות ומשופעות ביחס נכון לגוף כך שמיקום הנקודה העליונה שלהם וזווית הכתף, מאפשרים את המבנה הרחב של קשת הצלעות.
מרפקים: כאשר מתבוננים מהצד והרגלים ניצבות לקרקע, המרפקים ממוקמים בדיוק מתחת לנקודה העליונה של עצם הכתף.
כפות: קצרות וחזקות, אצבע חמישית ניתנת להסרה.
חלק אחורי: בהתבוננות מאחור, הרגליים האחוריות מקבילות הן בעמידה והן בתנועה. הם בעלות עצם חזקה ושריריות.
אגן: רחב, שרירי ופינותיו מעוגלות.
ירכיים: חזקות ומוגדרות היטב.
ברכיים: בזיוות מתון. חזקות ללא נטייה לברוח לצדדים לא בעמידה ולא בתנועה.
עקבים: חזקים וקצרים. אצבע חמישית ניתנת להסרה.
כפות: קומפקטיות, גדולות ועגולות עם כרית חזקה. ללא נטייה פנימה או החוצה.
תנועה:
הקוקר ספניאל האמריקאי למרות היותו הקטן מקבוצת כלבי הספורט, הינו בעל תנועה טיפוסית של כלב ספורטיבי. דרישה מוקדמת לתנועה טובה היא איזון בין החלק הקדמי והאחורי של הכלב. דחיפה חזקה, מאחוריים מלאי עוצמה ומבנה קדמי נכון, בכתפיים וברגליים, מאפשרים להגיע לשליחה טובה ללא הגבלה ולצעד מלא, המאזן את כוח הדחיפה מאחור. מעל לכל התנועה מאוזנת, חלקה וחסרת מאמץ. הכלב חייב לכסות שטח בתנועתו, אל לתנועות מוגזמות להיחשב כתנועה טובה.
פרווה
השיער על הראש קצר וטוב. על הגוף באורך בינוני, עם כמות שיער תחתי המספקת הגנה. אוזניים, חזה, בטן ורגליים מנוצים היטב אך לא באופן מוגזם שיסתיר את קווי הגוף ותנועתו של הכלב או ישפיעו על הופעתו ותפקודו ככלב ספורטיבי בפרווה מתונה. המרקם חשוב מאד. השיער משיי, חלק או מעט גלי ובמרקם המאפשרת טיפול קל. על פרווה מוגזמת או מתולתלת או בעלת מרקם כותנה, להיענש חמורות. שימוש בגיזום חשמלי על הגב, אינו רצוי. על תספורת, שנועדה להדגיש את הקווים האמיתיים של הכלב, להיראות טבעית ככל הניתן.
צבעים וכיתום:
מבחר צבעי שחור:
צבע שחור אחיד, כולל שחור עם מעשר (להלן יקרא “טן”). הצבע צ”ל מבריק, נגיעה של חום או כבד לא רצויים. כמות מעטה של לבן בחזה או בצוואר מותרים. לבן בכל מקום אחר יפסול.
מבחר כל הצבעים האחידים האחרים חוץ משחור – ASCOB:
כל הצבעים האחידים האחרים חוץ משחור, נעים בין קרם בהיר לחום/אדום הכהה ביותר כולל חום וחום עם טן. על הצבע להיות בעל גוון אחיד ואולם בניצוי מותר צבע בהיר יותר. כמות מעטה של לבן בחזה או בצוואר מותרים. לבן בכל מקום אחר יפסול.
מבחר מקבצי צבעים:
(parti-color) שני צבעים אחידים, או יותר , עם גבולות ברורים, אחד מהם חייב להיות לבן: שחור ולבן, אדום לבן (האדום יכול לנוע בין מהקרם הבהיר ביותר ועד לאדום חום הכהה ביותר), חום לבן ו- roans, לכל אחד מצבעים אילו יש אפשרות לצרף טן. רצוי שמיקום הטן יהיה כמו במבחרי הצבעים האחרים: השחור וה- ASCOB. roans ממוינים במקבץ הצבעים ויכולים להיות בעלי כל צורה אפשרית מקובלת. צבע בסיסי שהוא יותר מ 90% יפסול.
נקודות טן:
הצבע של הטן עשוי להיות מהקרם הבהיר ועד לאדום הכהה והוא מוגבל ל- 10% או פחות מסה”כ הצבע של הפרט. צבע טן החורג מעבר לכך יפסול. כאשר הטן מופיע במבחר צבעי השחור או ה- ASCOB, הכתמים יופיעו במיקומים שלהלן:
1. כתם טן ברור מעל לכל עין.
2. בצד הזרבובית והלחי.
3. בצד הפנימי של האוזן.
4. על כל רגל או כף רגל.
5. מתחת לזנב
6. על החזה קדמי – אפשרי, קיום או היעדרות לא ייענשו.
כתמי טן שאינם נראים היטב ושיש בהם רק שרידים, ייענשו.
כתמים על הזרבובית הנמשכים מעלה ומתחברים, ייענשו גם כן.
היעדר כתמי טן במבחר השחור וה- ASCOB בכל אחד מהמיקומים הנ”ל, בכלב שיש לו טן, פירושו פסילה.
גודל:
(** תרגום אינטש’ לס”מ בוצע בדיוק מתמטי לפי הנוסחה 1 ס”מ = 0.4 אינטש’, בפועל ובהיעדר החלטה אירופאית מוסכמת, יש להתחשב בכך ולעגל את במספרים, כפי שמוצע מטה)
הגובה האידיאלי בכתף לזכר בוגר הוא 15 אינטש’ (37.5 ס”מ) ולנקבה בוגרת 14 אינטש’ (35 ס”מ). הגובה יכול להשתנות בטווח של חצי אינטש’ (1.2 ס”מ) מאידיאל זה.
זכר שגובהו מעל 15.5 אינטש’ (38.7 ס”מ) או נקבה שגובהה מעל 14.5 אינטש’ (36.2 ס”מ), יפסלו.
זכר בוגר שגובהו מתחת ל 14.5 אינטש’ (36.2 ס”מ) או נקבה בוגרת שגובהה נמוך מ- 13.5 אינטש’ (33.8 ס”מ), ייענשו.
** גדלים בשיפוט אירופאי:
זכרים 36 – 39 ס”מ, אידיאלי 37.5 ס”מ
נקבות: 34 – 36 ס”מ, אידיאלי 35 ס”מ.
חריגה מעלה פירושה פסילה, חריגה מטה הענשה.
הגובה נקבע כאשר הכלב עומד בחופשיות כאשר רגליו הקדמיות והאחוריות מקבילות לקו המדידה, קו זה נמתח בניצב לקרקע ועד לנקודה הגבוהה ביותר של הכתף.

שגיאות:
כל סטייה מהמפורט מעלה תחשב כשגיאה והחומרה בה יש להתייחס אליה תהיה ביחס ישיר לדרגתה.
שגיאות פוסלות:
צבעים וכתמים: הצבעים על הוריאציות השונות שלהם, כפי שצוינו בתקן זה, הם האפשרות היחידה המותרת. כל צבע או מקבץ אחר של צבעים יפסול.
בצבעי שחור: כיתום לבן למעט על החזה או הגרון.
בצבעי ASCOB: כיתום לבן למעט על החזה או הגרון.
במקבץ צבעים: צבע בסיסי 90% או יותר.
טן: (1) כיתום טן החורג מ- 10%. (2) היעדר כתם טן בצבעי השחור או ה- ASCOB, באחד מהמיקומים הנדרשים וזאת בכלב בעל טן.
גובה: זכרים מעל 15.5 אינטש’ (** מעל 39 ס”מ) נקבות מעל 14.5 אינטש’ (** מעל 36 ס”מ)

הערה: זכרים חייבים בשני אשכים נורמאליים שנמצאים באופן מלא בשק האשכים.